אוויר או אדמה? אז מה עם האלמנט?

לאחרונה הופיעו בשוק הקומפוסטרים המערבלים. חידוש טכנולוגי מעניין בעולם הקומפוסטרים. לכאורה, הקומפוסטר המערבל פותר את בעיית האיוורור של הקומפוסט. ידוע שתהליך הקומפוסטציה הרצוי הוא תהליך אירובי וככל שנכניס יותר אוויר לתהליך, נטייב ונקצר אותו. אולם, אלייה וקוץ בה - הקומפוסטרים המערבלים התנתקו מהאדמה ולכן אינם מאפשרים לקומפוסט לבוא במגע עם חרקים ומיקרואורגניזמים שחיים באדמה. כך שיש ייתרונות וחסרונות לכל גישה.

לאחר שקיבלנו את השאלה הזו ממספר לקוחות, ערכנו השוואה של קומפוסטר מערבל עם שני תאים לעומת קומפוסטר מונח בגודל ממוצע של 300-400 ליטר. להלן הייתרונות והחסרונות של כל סוג:

1. קומפוסטר מערבל (2 תאים - כ-200 ליטר סה"כ)

ייתרונות:

- הכנסת אוויר במהלך הסיבוב עוזרת להאצת התהליך

- 2 תאים - אחד לחומר ישן ואחד לחומר חדש - הפרדה טובה יותר

- ניתן להצבה במרפסות (מעל יריעה כלשהי כי ייתכן טיפטוף נוזלים)

- עשוי מפלסטיק עבה ועמיד. ניתן להזזה בקלות יחסית

חסרונות:

- מנותק מהאדמה - תהליך קומפוסטציה שונה (פחות קרוב לתהליך הרגיל בטבע)

- גודל קטן יחסית. במשפחה ממוצעת ייתכן ותידרש הוצאת החומר לערימה בחוץ לסיום תהליך בערימה על האדמה

- הגודל הקטן של כל תא אינו מאפשר התחממות רבה הדרושה לפירוק מייטבי של שאריות המזון

- השלמת התהליך בערימה מחוץ לקומפוסטר יכולה לגרום לאובדן של חומר מוכן

2. קומפוסטר מונח (כ- 300-400 ליטר)

ייתרונות:

- מחובר לאדמה - מאפשר מעבר חרקים/תולעים/מיקרואורגניזמים החיים באדמה

- גודל של 300-400 ליטר - אמור להספיק למשפחה ממוצעת

- הגודל מאפשר התחממות הערימה ותהליך פירוק טוב

- 2 דלתות תחתונות להוצאת חומר מוכן בשיטת ה- pipeline (חומר חדש נכנס מלמעלה וחומר מוכן יוצא מלמטה)

- בחלק מהדגמים: עשוי מפלסטיק ממוחזר, תוצרת ישראל

חסרונות:

- הצבה בגינות בלבד

- אין הפרדה מדוייקת של חומר ישן/חדש. ההפרדה היא ע"י מיקום בערימה (חומר ישן יותר למטה)

- ערבול ידני מעט מסורבל (רק למי שרוצה להאיץ את התהליך)

לסיכום, אם מדובר בהצבת הקומפוסטר במרפסת מרוצפת, הרי שאופציית הקומפוסטר המערבל היא היחידה שריאלית. אך אם מדובר בגינה, הרי ששתי האופציות של הקומפוסטרים הן אופציות טובות ולא ניתן לקבוע בוודאות איזה קומפוסטר יותר טוב. לכו עם האינטואיציה שלכן.ם :)